מרושעת ליום אחד

על התחפושת שלי לפורים חשבתי כבר בשנה שעברה, כשנסעתי לחתונה משפחתית בשיקגו. זה היה בחודש מאי, בדיוק בסוף השבוע של הבכורה של ״מליפיסנט״. המון זמן חיכיתי לסרט הזה. 

בתור חובבת פנטזיות מושבעת ומכורה לגיבורים ונבלים (בעיקר לנבלים), שמחתי שסוף-סוף נגמרו לדיסני הגיבורים הטובים-האבסולוטיים, והנה, הם מתעסקים בנבלים.

אז למה אני כל כך אוהבת את הנבלים? קודם כל כי הם פשוט יותר מעניינים. אבל גם בגלל שהאמת היא מורכבת, הטוב והרע הם לא שחור ולבן, ואין באמת דבר כזה ״רוע אבסולוטי״, כמו שאין דבר כזה ״טוב אבסולוטי״. בסרטים של דיסני הכול תמיד היה כל כך ברור: רע הוא רע, וטוב הוא טוב, והוא גם תמיד מנצח. כך שממש הסתקרנתי איך הם יספרו את ״הסיפור האמיתי של מליפיסנט״: למה היא בעצם כל כך רעה, או יותר נכון, שהיא לא רעה בכלל. וגם חיכיתי לראות את המלתחה של אנג׳לינה ג׳ולי בסרט, מודה. ולא התאכזבתי. 

כמו בסדרה האהובה עליי ״עד עצם היום הזה״ (once upon a time) – סדרת פנטזיה גאונית לדעתי – שבה המלכה הרעה משלגיה ועוץ לי גוץ לי ״האפל״ מחפשים את הסוף הטוב שלהם בדרכם המרושעת. אז גם מליפיסנט היא בסך הכול קורבן של אהבה נכזבת ובגידה כואבת שהביאו אותה להקדיש את חייה לנקמה. נקמה שהקורבן שלה הוא בכלל נסיכה תמימה וטובה (אבסולוטית, ברור).

אז כשיצאתי מהסרט, החלטתי שני דברים: אחד, חייבת לראות את זה שוב, ושתיים, חייבת להתחפש למליפיסנט. 

אני קצת אובססיבית לתחפושות אותנטיות, ולכן לקח לי כמה חודשים לשים את ידיי על כל האביזרים הדרושים, ובסופו של דבר רכשתי לי את כובע הקרניים המורשה של דיסני, והודות לאמאזון ולחברה טובה בארה״ב התחפושת הושלמה.

רק חבל שאני מרכיבה עדשות ראייה, אז לא יכלתי להשתמש בעדשות מגע ירוקות להשלמת המראה המהפנט של מליפיסנט. 

Follow:
Share:

WordPress Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Facebook Comments

Google+ Comments