אם לשפוט לפי הסלוגן של הסרט אימהות רעות – ״אין אימהות רעות, יש אימהות שרע להן״ – מעולם לא הייתי אמא רעה. לא כשעמדתי מחוץ לגן עם עומר בשבע-אפס-אפס, מחכה שהשומר יפתח כדי שאוכל להסתער על כביש 6 לפני שייסגר בגלל משאית תקועה. לא כשאיחרתי להוציא מהגן בפעם היחידה ברבעון שבה זה היה תורי. גם לא כשהתעסקתי בבלקברי שלי בזמן מסיבת חנוכה. לפי הסלוגן הזה, לא הייתי רעה, פשוט כי לא היה לי רע. יש בזה היגיון?
![]() |
אמא אלופה. מילה קוניס מורדת ב״אמהות רעות״ |
הצפייה בסרט ״אימהות רעות״ היא באופן מוזר מאוד חוויה אימהית מטלטלת. על פניו, זו בסך הכול עוד קומדיה קלילה עתירת בדיחות סקס רטובות (כיאה ליוצרים של ״בדרך לחתונה עוצרים בווגאס״), צפויה וסטריאוטיפית, עם דמויות ברורות וסטריאוטיפיות וסיפור מלחמה הוליוודי קלאסי של ״הרעים דופקים את הטובים > הטובים יוצאים למלחמה > הטובים מנצחים > הרעים חוזרים בתשובה > עכשו כולם טובים וטוב להם״. את הצפייה בסרט את מעבירה בצחוק ענק, מהול בגיחוך קל, בדיוק כמו שהתכוונו כותביו. זה סרט חברות קלאסי, שתפור על ערב בנות עם סרט וארוחת ערב, ולכאורה הוא בילוי קליל ושטחי. אבל אחרי שיצאת החוצה ונסעת הביתה, הסרט הזה גורם לך לחשוב: מי את בעצם?
![]() |
ככה נראה גם הערב בנות שלכן? קתרין האן, מילה קוניס וקריסטן בל ב״אמהות רעות״ |
אולי את כמו איימי (מילה קוניס היפהפייה), בחורה צעירה שהביאה ילדים לעולם כמה שנים מוקדם מדי, וסובלת מאובר-סטרס בניסיון להיות תואמת שרה ג׳סיקה פארקר ב״איך היא עושה את זה״. איימי כל כך משתדלת להצליח ולהספיק הכול, והתוצאות בהתאם: היא די בינונית בכל מה שהיא עושה. ובינוניות, תדע כל אם עבריה, היא מקור כל חטא.
![]() |
מילה קוניס בתפקיד איימי מיטשל בסרט ״אמהות רעות״. בהתחלה קצת קשה לעכל אותה כאמא לילדים כל כך גדולים, אבל היא מצליחה לשכנע |
כי הרי אין מצב שאת אף אחת מהחברות ההזויות של איימי. לא קרלה, חד-הורית עם פה מלוכלך וחיבה מוגזמת ללבוש חזיות מנומרות כחולצות לכל דבר, ואת בטח לא קיקי (קריסטן בל, שהתפקיד הגדול האחרון שלה בקולנוע מאז שהיתה ״ורוניקה מארס״ היה דוקא קולה של אנה ב״לשבור את הקרח״), עקרת בית שטובעת בילדים, חיתולים ובים האגו של בעלה השתלטן והמגה-חנון.