מכירים את האימרה – או קלישאה – ״מה שלא עושים בשנה הראשונה למעבר הדירה, לא עושים בכלל״? לא חסרים דברים שלמדתי על מעבר דירה, אבל את התגשמותה המלאה של הקלישאה הזו למדתי מהר מאוד. לא עזרו כל אזהרותיה של מעצבת הפנים שלי דלית וינר (שלימים הפכה גם לחברתי הקרובה) ובמיוחד הדגשים שנתנה לגבי הנטייה לשכוח או להזניח את גופי התאורה למשל. עד היום חסרים לא מעט גופי תאורה, יש פינות לא גמורות, חלונות עירומים מווילונות ועוד… לא משנה אם אלו דברים קטנים שלא ייחסתי חשיבות לסיים אותם מהר או סתם כי פשוט לא מצאתי את בדיוק את מה שחיפשתי, חופשת מעבר דירה הסתיימה מהר מדי, החיים חזרו למסלול ובלי לשים לב עברת דירה לפני שנתיים וחצי וזה לא רק מרגיש כמו אתמול, זה גם נראה ככה.
חדר המשפחה שלנו בקומה השניה הוא אחד המקומות האלו בבית שלא טיפלתי בהם ביסודיות למרות שהקונספט עבורה היה ברור: המשותף לכולנו היא אהבה לעולמות גיבורי העל, ומכיוון שזו פינת טלוויזיה ופלייסטיישן העניין זה היה נראה לגמרי הגיוני. הכל התחיל ממנורת גיבורי על DIY אחת קטנה שהבאנו איתנו מהדירה הקודמת, המשיך דרך ספה נפתחת שרכשנו כשעברנו ומאז טפטופים של שנתיים פלוס עד שהפינה הושלמה בעקבות טוויסט בלתי צפוי בעלילה.