מפגש אופנתי עם מתופף אגדי | I prefer the Drummer

מה הפלא שהמתופף עדיף? 

הסמל של הרוקנרול הוא אולי הגיטרות אבל אני חייבת להודות שאחרי שהתיישבתי בפעם הראשונה מול מערכת תופים התחוור לי שזה משהו אחר ומאוד מיוחד. האינסטינקט הראשוני שלי היה לומר שזו כראה הדרך המושלמת לפרוק אגרסיות אבל אחרי כמה מילים עם איסר וניסיונות לתופף בעצמי אני בטוחה שהנגינה בתופים דורשת הרבה מאוד ריכוז וקואורדינציה בין המוח לבין כל השאר – אין איבר ושריר בגוף שלא מעורב בנגינה על תופים. אז מה הפלא ש- I prefer the drummer? 

כשנכנסים לרוק סיטי מבינים מייד שיש פה אנשים שחיים ונושמים רוקנרול בפרט ומוזיקה בכלל. ובכל זאת כל הגיטרות, התופים והמגברים לא מצליחים לטשטש שיש שם אווירה משפחתית ומרגיעה, לא מה שהייתם מצפים למצוא ב״מאורת רוקנרול״ אבל בהחלט מה שהייתם מצפים למצוא במקום שאליו אתם שולחים את הילדים שלכם ללמוד לנגן. כשהקימו את בית הספר, הדס ואיסר ראו בעיני רוחם מקום שהוא מעבר ל׳בית ספר למוזיקה׳. את המשימה שלהם הם מגדירים כ״יצירת קהילה שמדברת מוזיקה ואמנות״, והם רוצים לתת לכל תלמיד מעבר לתווים ומקצבים, אלא גם כלים להפוך למנהיג תרבותי בקהילה שלו. התלמידים עובדים במסגרות אישיות וקבוצתיות ומופעי הסיום שלהם כבר הפכו מזמן לקונצרטי רוק של ממש, כשמדי פעם בית הספר מפיק קליפים ושירים מקוריים ומקומיים – כמו הקליפ האחרון והאקטואלי שכולו מוקדש לחוויה החיפאית של ילד שפוגש חזיר בר. זר אולי לא יבין זאת, אבל לשמוע את הילדים שרים ומנגנים שיר מקורי – זו שפה אוניברסלית שכל אחד מבין.