חשבתם שתל אביב היא מולדת הבאוהאוס הישראלי? תחשבו שוב. בשכונת הדר בחיפה תיהנו ממנה גדושה של אדריכלות מרשימה והיסטוריה של היישוב היהודי, במסלול מוצל ומזג אוויר נסבל. יצאתי לסיור קסום בין הגינות וגרמי המדרגות, העצים הוותיקים, החצרות והמבנים ההיסטוריים של הדר – עם מורת הדרך רינת בלום והצלמת גלית רוזן – ולכם מה שנשאר זה לקרוא, לגזור ולשמור לביקור בחיפה.
מאת: שירי ויצנר ורינת בלום, צילמה: גלית רוזן
׳מאוחר מדי׳ אבל ׳בדיוק בזמן׳: מנהרת הזמן של הדר הכרמל
כמה ימים לפני חג שבועות – כן, לפני חודשיים בדיוק – יצאנו לצלם את התמונות למדריך הזה. זה היה בדיוק כשהחלו ההקלות ויצאנו מהסגר ובגדול הרגשנו תחושת נורמליזציה זהירה והתרגשות גדולה לקראת עונת התיירות. הרגשתי שזה בדיוק הזמן לכתוב ולצלם את כל הכתבות והמדריכים על מה שאפשר וכדאי לעשות בחיפה בחופשת הקיץ, וכך עשינו. פאסט פורוורד לחודש יולי – לא כתבתי אף מדריך מהשלושה שצילמנו, מכל מיני סיבות ודחיינות כרונית. אבל כנראה שהכל זה תזמון בחיים ויצא שאני כותבת את המדריך הזה ׳מאוחר מדי׳ אבל בעצם ׳בדיוק בזמן׳ –כשהמסעדות נסגרות, התקהלויות במקומות סגורים נאסרות ועל חופי הים יש סגר – המקום שהכי כדאי לטייל בו זה הרחוב– ובמיוחד ברחוב ירושלים בהדר.
הדר הכרמל – האם היא עוד שכונה חיפאית שירדה מגדולתה?
על הדר מהזווית האדריכלית היסטורית שלה למדתי ממורת הדרך המקומית רינת בלום. התהלכתי ברחובות הדר לראשונה דווקא איתה, כי מרבית החיפאים שהכרתי כשהגעתי לכאן נמנעו מהשכונה הזו. הם זכרו לה את ימי הזוהר של אז כשהייתה ״מרכז העיר״, אבל היום הם רואים אותה בעיקר כשכונה שירדה מגדולתה (איך לומר בעדינות, זה רק חצי נכון, אבל עוד נחזור לזה!). מאז הסיור עם רינת אני מבקרת הרבה באזור מכל מיני סיבות (אחת מהן תפגשו כשנגיע לבית ברחוב ירושלים 5), ותמיד אני מרגישה שם כאילו אני נכנסת לבועת זמן, מתרגשת מההיסטוריה שלה ומתחברת אל בוני העיר שאני כל כך אוהבת.
הדר הכרמל של היום היא בעצם רובע, ורינת מתארת אותה נפלא: ״מקבץ של שכונות קטנות רבות עם האוכלוסייה הכי מגוונת בחיפה ואולי אפילו בארץ: סטודנטים, יוצאי חבר העמים, חרדים, ערבים נוצרים ומוסלמים, מהגרים מהגליל, להט״בים, באהיים ותושבים ותיקים ומבוססים בחיפה״ – ואני לעומתה פשוט קוראת לה הגבנ״צ של הסנדביץ׳, כי היא הדבר הטעים הזה בין שתי פרוסות הלחם – כרמל ועיר תחתית.
מסלול אדריכלות נדירה והיסטוריה מרתקת – הדר הכרמל
בפוסט הזה תוכלו להשתמש כמסלול הליכה מרתק בשכונת הדר ובעיקר ברחוב ירושלים המיתולוגי ותקראו פה חלק קטן מהסיפורים העסיסיים שרינת מספרת בסיור הדרך שלה. המדריך והמסלול המקוצר שאני מציעה כולל הליכה ברחוב ירושלים לאורכו. בהמשך הפוסט תוכלו לקרוא על אפשרויות להאריך את הסיור לרחובות נוספים וכמובן שתמיד תוכלו לקחת את רינת כמורת דרך פרטית או להצטרף לקבוצה שלה. רינת בלום בפייסבוק , רינת בלום באינסטגרם
הדר הכרמל: אירופה עם מוטיבים מזרח תיכוניים
בדומה ל״אחוזת בית״ של תל אביב (ובדיוק באותה שנה!), הדר התחילה כיוזמה פרטית של יהודים כמו שבתאי לוי, רפאל חכים ואחרים שחיפשו לעלות קצת על צלע ההר ולבנות שכונה יהודית ׳מחוץ לחומות׳ – לא היו באמת חומות אבל הם רצו להקים שכונה יהודית חדשה מנותקת מהעיר התחתית ו-וואדי ניסנאס. ככה קמה שכונת "הרצליה" (1909, בדיוק כמו אחוזת בית) שהייתה השכונה של בוני הישוב העבריים, ושל שכבה בורגנית אמידה מאוד של תעשיינים מובילים (כמו האחים וילבושביץ׳ ממקימי מפעל שמן) עסקנים ציוניים כמו שמואל פבזנר , ועוד מהנדסים, רופאים ויזמים אשר בנו ״ארמונות בשממה", כפי שרינת מתארת אותם, ואת הדרם בהחלט עדיין אפשר לראות ברחוב ירושלים וברחובות סביב כמו פבזנר, תל חי, מסדה, שמריהו לוין ועוד.
״זו בעצם מעבדה ניסויית אדריכלית של אדריכלים ומהנדסים אשר הביאו רעיונות חדשניים ופורצי דרך״ רינת מסבירה את הקסם שיש רק בהדר, ״מדובר במקבץ מדהים ומרשים של אדריכלות ערבית שמקורה בלבנון, אדריכלות לקטנית (אקלקטית) המשלבת מוטיבים נאו קלאסיים ונאו בארוקיים. בקיצור זו אירופה עם מוטיבים מזרח תיכוניים, שהביאו איתם המהנדסים הייקים שהתאימו את הקווים המודרניים האירופיים הנקיים והגיאומטריים לאקלים הישראלי״. הסגנון הבינלאומי, תוצר לוואי של תנועת הבאוהאוס שולט בשכונה – שיש בה את הריכוז האדריכלי הגדול ביותר בארץ של הסגנון הזה.
הליכה ברחוב ירושלים – חוויה לחובבי אדריכלות והיסטוריה
בסיור לא תוכלו להתעלם גם מהנזק ההיסטורי שנעשה לשכונה בעשורים המאוחרים יותר. בתים ואחוזות רבים נאלצו להשתנות בעקבות גלי העליה של שנות ה-50׳-30׳ שהביאו להגברת הבניה והוספת קומות – לא תמיד בדרך אסתטית – למבנים הוותיקים. יאללה, נתחיל לטייל?
הערה / המלצה: (אם יש לכם קצת יותר זמן, התחילו את הסיור בפינת הרחובות הרצליה ואחד העם, ולכו לאורכו של אחד העם עד לשמריהו לוין ורחבת המדעטק. במסלול קצר זה תוכלו להתרשם מעוד מבנים אדריכליים היסטוריים מעניינים כמו גם ׳מתחם אחד העם׳, מגדל דירות שנראה קצת מנותק מהסביבה האדריכלית ומסמל אולי יותר מכל את הבלגן האדריכלי בעיר).
נתחיל את הסיור בבניין הטכניון הישן, ה׳טכניקום׳, בו שוכן היום מוזיאון המדעטק וסניף הדר של בית הספר הריאלי העברי.
עמדו אל מול הכניסה המרשימה של מדעטק, בשביל רחוב קסל המחבר בין הרחובות שמריהו לוין ובלפור.
מה הוא לא ראה, המבנה הזה? אדריכלים גרמנים, שליטים עות׳מניים, מנדט בריטי… ואפילו את אלברט איינשטיין הוא ראה: בביקורו הנדיר בארץ, איינשטיין נטע בחצר עץ דקל מרהיב שעדיין עומד שם. למבנה ההיסטורי הזה חשיבות ישראלית גדולה: הוא לא רק סמל של העיר חיפה אלא שריד בודד בישראל של הסגנון הארצישראלי – סגנון אדריכלי ששילב מוטיבים מערביים כמו בניה סימטרית וחלונות ריבועיים עם מוטיבים ערביים מקומיים כמו קשתות, כיפות וחיפויי אבן (המבנה השני, אגב, הוא בניין הגימנסיה הרצליה בתל אביב – שנהרס בסוף שנות ה-50 ועל חורבותיו הוקדם מגדל שלום מאיר).
בקצה שביל קסל, במפגש עם רחוב בלפור, מתחיל רחוב ירושלים.
על כל המבנים ההיסטוריים החשובים תמצאו שילוט גדול וכחול של עיריית חיפה המספר את סיפורו של המבנה ושל דייריו. על כל המבנים תוכלו גם לקרוא קריאה מקדימה כאן. המבנים האהובים עליי במיוחד הם בתים מס׳ 5 ו-24 ברחוב ירושלים.
הבית ברחוב ירושלים 5: בית אליהו ושרה מזרחי
לפני כחמש שנים לערך הושלם הפרויקט השאפתני של שחזור המבנה ושיפוצו (על ידי האדריכלית גילית ויסוקר) והוא אחד המבנים היפים של חיפה. גם למבנה הזה היסטוריה מרתקת. הוא נבנה ב-1922 על ידי אליהו מזרחי, איש מחתרת ניל״י בעבר שברח ממאסר לחיפה והפך לקבלן מצליח. עם השנים ראה המבנה גלגולים רבים ביניהם שימש גם כבית ספר ומאוחר יותר התגוררה בו גם הסופרת יהודית הנדל. כיום קיימות בו דירות אירוח ומשרדי אדריכלים ובו שוכן גם קימקה סטודיו | Kimka Studio , הסטודיו של מעצבת האופנה החיפאית קים דרור. מומלץ שלא להחמיץ ביקור בסטודיו של קים (בתיאום מראש בלבד), מומחית וחלוצת טכניקת האינדיגו שהיא גם מרצה בבית הספר לאופנה ויצ״ו חיפה ובוגרת חממת מפעל הפיס למעצבים מבטיחים.
הבית ברחוב ירושלים 24: בית סגל
בית האבן המיוחד משנות ה-20, שלי תמיד מזכיר טירה קסומה בעלת צריחים ועמודי שיש (ובחזיתו הצטלמתי כאן), היה משכנם של פרחיה טודרוס ושמואל סגל, ציר לאסיפת הנבחרים בארץ ישראל וסגן מנהל פיק״א (החברה היהודית להתיישבות בא״י מיסודו של הברון רוטשילד). סגנון הבניה הוא אקלקטי והוא נחשב לאחד המבנים האחרונים – אם לא האחרון – שסותת ע״י יהודים.
קצה רחוב ירושלים – גן בנימין ובניין תיאטרון חיפה
כמה חבל שהמבנה הקטן בגן בנימין ששימש בעבר הרחוק כבית קפה בלב הגן עומד נטוש. אם תארזו נכון, תוכלו לשבת בגן לפיקניק קצר ולהביט לעברו העליון שם עומד מבנה תיאטרון חיפה שגזל מהגן שטח רב ותוכלו לרדת מטה אל רחוב נורדאו בדרככם לתחנה הבאה או להמשך סיור בסביבה.
מסביב לרחוב ירושלים – עוד תחנות מעניינות לסיור אדריכלי בהדר
אל הבתים הפרטיים של רחוב ירושלים מצטרפים המבנים והפרויקטים הציבוריים, שביניהם מפרידות "גינות כיס״, כנהוג בגישת עיר גנים, לפיה תכנן את הדר האדריכל ריכארד קאופמן, אחד האדריכלים המשפיעים בתולדות הבניה בישראל. בהדר יש המון מבנים ציבוריים מרשימים כאלו כמו בתי הקולנוע המיתולוגיים (רון ואוריון למשל), שוק תלפיות (שעובר כעת שיפוץ ושחזור), ספרית פבזנר, בית הקרנות בית ההסתדרות, וכמובן מבנה הטכניון הישן ותיאטרון חיפה בהם פגשתם בסיור ברחוב ירושלים.
כדי לחזור לרחבת המדעטק לכו על רחוב נורדאו לאורכו. כדי להביט על שוק תלפיות המתחדש (תוכלו להשתמש במסלול מפות גוגל שיצרתי כאן): המבנה האהוב על רינת שם גם סיימנו את הסיור. ״מבנה שוק תלפיות הוא דוגמה ומופת לאדריכלות בינלאומית עברית בתכנונו של משה גרסטל״ היא מספרת, ולאורכו של רחוב סירקין תמצאו שוק צבעוני וססגוני וסצנה קולינרית מרתקת, בהנחה שיאפשרו זאת הגבלות הקורונה. ועוד אנקדוטה קטנה: על מלאכת התכנון והשחזור האדריכלי של שוק תלפיות אמון חברי הטוב האדריכל גיא ארבל לאורן אדריכלים ואני ממש מתקשה לחכות ליום בו הוא ייפתח מחדש.
הכנתי לכם מפת מסלול הליכה מגן בנימין לשוק תלפיות:
וזה לא הכל – אבל מספיק להפעם
טיילנו בהדר ועוד לא ראינו חצי – מבנים מרשימים עומדים גם ברחובות הרצל, חסן שוקרי, הנביאים ועוד… אבל נצטרך להשאיר משהו למדריך הבא.
בינתיים תוכלו ליהנות מהמדריך הקודם שלי: לחצו כאן ל-10 סיבות להגיע לחופשה בחיפה בתקופת קורונה
נהניתם מהמדריך שלי? ממש אשמח לדעת!
תייגו אותי באינסטגרם hey.fa.it@ או השתמשו בהאשטג שלי ihavethisthingeithHaifa# כדי שאדע ואשתף.
נשיקות,
חייפוש
הו… חיפה חיפה. נולדתי בה וגדלתי בה עד 1981… אחכ כשגרתי ביקנעם, הייתי נוסעת בעל בוקר ללמוד בליאו-בקה ומחליפה אוטובוס בהדר בבוקר ואחהצ (שלוש שנים!!!). מכירה היטב את הדר… המון נוסטלגיה בפוסט הזה!
מאת
איזה כיף שהצלחתי לעורר בך נוסטלגיה, בעיקר כשאת בת העיר! מקווה שנצליח להיפגש בקרוב ברחובות הדר (-: