הרוח שבחומר
חיי היום-יום של המייקרים בארץ אינם קלים ופשוטים. התרגלנו לצרוך הרבה ובזול, ורבים מאיתנו לא מבינים למה לקנות ספל אספרסו יחיד ב-60 שקלים כשאפשר לרכוש סט שלם בייבוא מסין ברשת סטוק ב-20 שקלים או איזו סיבה יש לרכוש שמלה ממעצבת ישראלית שיש לה מתפרה בתל אביב אם אפשר לקנות באליאקספרס בעשירית מחיר. תוסיפו את זה שענפי המייקינג המסורתיים, מעיצוב אופנה ועד אמנות קונספטואלית לא זוכים לתמיכה משמעותית בישראל – תקבלו ענף שזקוק לעזרה מבחוץ.
כשאני לובשת עיצוב ישראלי, במיוחד את הפריטים המיוחדים שנתפרו בכמויות קטנות ומדודות אני מרגישה שאני לובשת את הנשמה של המעצב. ככה הם, העשיינים האלו – הם נותנים לנשמה שלהם צורה ואז חולקים אותה עם כולנו. במילים אחרות, או כמו שקראה לזה אמנית הפיסול הקרמי אסתי קסטרו, ״זו הרוח שבחומר״, שהיא גם השם של תערוכת קרמיקה ישראלית חדשה, בה אסתי משמשת גם כאוצרת וגם כמציגה. התערוכה שהושקה בחודש שעבר באולם התצוגה של IDdesign ברמת גן וכעת הגיעה לאולם התצוגה בנשר, היא בעצם אוסף יצירות קרמיות עכשוויות בהשראת היצירה הקרמית ״הכי עתיקה בספר״ – תרתי משמע: הכד, אשר מוזכר כבר בסיפורי התנ"ך ומוכר לנו היטב מכל התרבויות הקדומות ככלי קיבול ליין, קמח ומים.
חבל שרק היום בסיום התערוכה הופיע פרסום מידע אודותיה
מאת
הי רות, אני לא יודעת לגבי הפרסום של התערוכה מצידה של הרשת, אבל את הפוסט הזה כתבתי כבר בשבוע שעבר… למיטב ידיעתי התערוכה מתארכת אז שווה להתקשר לסניף ולבדוק. שבת שלום!