מסעדות ערביות בחיפה: לא רק חומוס צ׳יפס סלט
פעם, וזה לא היה כל כך מזמן, היו פה מסעדות מזרחיות שסיפקו לנו את מנת האוריינטציה הנדרשת כדי להרגיש מזרח תיכון. הן פנו לחיפאים בעיקר, אך גם קרצו לתיירות פנים, שהגיעו לחיפה ליהנות מ"דו-קיום" (מושג שאנחנו לפחות, הצלחנו למגר לטובת משהו הרמוני יותר – קיום משותף). למסעדות הערביות הוותיקות, כמו מקסים, אבו יוסף (בפורד ובמגינים), אסקנדר, אלנבי, מצה ודומיהן היה שטאנץ – לכסות כל מילימטר של שולחן בצלוחיות סלטים ולקוות שהסועדים יזמינו גם מנה עיקרית. תופעה זו הלכה ונעלמה בעיקר בגלל שיקולי עלות-תועלת. אחר כך צצו, לרוב בשדרות בן גוריון, מסעדות שהיו מעט יותר מתוחכמות, כמו דוזאן, פטוש ושטרודל. זה כבר לא רק חומוס-צ'יפס-קבב, אלא מיש-מש של אוכל לבנוני-סורי (עראייס, עלי גפן ושושברק), מעורבב עם קצת איטלקי, קצת צרפתי, אוכל שהוגדר כ"ים תיכוני".