לא רק אוכל: בשוק תלפיות בחיפה תמצאו המון אמנות קירות ועבודות גרפיטי. בכתבה הזו תוכלו להכיר חלק מהם ולתכנן לעצמכם טיול אמנות לשוק תלפיות.
בתמונת השער: אמנות קיר של היוצרת אלין מור
גרפיטי ושוק תלפיות: שידוך מתבקש
שוק תלפיות הוא ההוט-ספוט של חיפה כבר תקופה ארוכה. האיזור התוסס מלא במסעדות, ברים, בתי קפה, מסיבות, גלריות וחנויות יד שניה (על כולן תוכלו לקרוא כאן במדריך המלא של שוק תלפיות). בכל זאת בכל הקשור לאמנות הקירות, אנחנו חייבים לחזור מעט אחורה, עוד לפני תנופת הפיתוח, השדרוגים וההייטק, כשהכל היה אחרת. האמנים שהגיעו לחיפה באו בדיוק בגלל זה. בגלל הנטוש, המתפורר, המפחיד בלילות. אף אחד לא הסתובב פה ואפשר היה ליצור ולצייר על גבי הקירות. האזור שהיה מוזנח במשך זמן רב, התחיל להשתדרג בעקבות יוזמות פרטיות. החלוץ היה אילן פרון. הוא פתח את החמארה שלו בסירקין באותה שנה והחיפאים הרימו גבה. אילן הצליח לסחוף אחריו משקיעים נוספים שהצליחו לראות את הפוטנציאל וכיום שוק תלפיות שלנו זו אטרקציה מושכת קהל – מרכז אמנותי, תרבותי וקולינרי מוביל. גרפיטי ואמנות קירות בתלפיות – מתחילים.
גרפיטי ואמנות קירות בתלפיות: איך הכל התחיל?
אני לא בטוחה שמרבית החיפאים – לפחות מי שאינו חובב אמנות – מכיר את הפרט הזה. האחראי לסצנת אמנות הרחוב של ימינו בשוק תלפיות הוא ראש העיר הקודם יונה יהב. זה קרה בדיוק לפני 8 שנים. ואם לדייק, ב-10 בספטמבר 2015 עם פסטיבל לילי בשם "צובעים את השוק". היה זה אירוע לייב ראשון בחסות עיריית חיפה, אשר נתנה לכל המאורע גוון של גלריה לילית.
15 אמני גרפיטי, מקומיים ומחו"ל, לקחו חלק בחגיגה שהחלה ב-17:00 אחר הצהריים ונמשכה עד שעות הלילה, כשברקע ניגנו הרכבים מוזיקליים לאורך רחוב סירקין, הרחוב הראשי של השוק הוותיק. תקליטנים בסטים לייב, לצד יריד אמנות ודוכני מכירה, השלימו את האיוונט הבינלאומי הייחודי. בין האמנים שהשתתפו בפסטיבל ניתן למצוא את Erezoo, Tipa Graphic, Zivink, Nesty, Tal G, SOWK, Sorie, Strix, Slot, Deso, AYA, Swan ER.
חיפאים עושים כבוד לציורי קירות
מאז 2015 סצנת האמנות התפתחה, גם ללא עזרת העירייה והשוק מוצף בציורי קיר. אגב, בניגוד אולי לערים אחרות בארץ ובעולם, החיפאים עושים כבוד לציורי הקיר שלהם, גם אם הם ישנים. לרוב הם נפגעו מפגעי הזמן והטבע, פחות בגלל שציירו או קשקשו עליהם. לאחר שנים של הזנחה, ניתן לראות ניצוצות של פיתוח באזור. תהליך הג'נטריפיקציה הוא בלתי נמנע. מצד אחד אני מברכת על תנופת הפיתוח, אבל כחובבת מושבעת של ציורי קיר, אני מבכה על אובדנם של כמה מהעבודות האהובות עלי.
גרפיטי בשוק תלפיות בחיפה: רחוב סירקין
גרפיטי ואמנות קירות בתלפיות: האחים שמח
אין ספק שהבולטים בסצנת השוק הם האחים ארז שמח, הלוא הוא Erezoo, וזיו שמח, המכונה Zivink. זיו הוא זה שחשף את ארז ואת אחותם. היא משוררת הקירות התל אביבית הילה שמש, לצייר על קירות. הם במקור מכרמיאל, אבל מזמן הפכו לחיפאים אמיתיים. לפי כמות הקירות שארז צייר בשנים האחרונות, הוא קוטף את תואר מלך הגרפיטי בעיר. הוא הקים את קולקטיב "סירה", המורכב מיוצרים מתחומי התקשורת החזותית. יחד הם מייצרים קהילת עיצוב חזקה והוא הקפטן שלה. הוא פתח בבניין הלוהט של השוק בסירקין 21 מתחם עבודה משותף במטרה לבנות קהילה המייצרת תרבות, עיצוב ואמנות. לצד אלו, נפתחה גלריית Cabin והחנות מזח. זיו הוא צייר, אמן קעקועים, ציורי קיר, חיתוך עץ ומאייר.
בנוסף, זיו מנהל סדנאות בקולקטיב סירה. הוא גאה לשוט על הסיפון עם חבריו. האחים משתפים פעולה כדי להפוך את החיים שלנו לצבעוניים יותר בכל הזדמנות. כשארז וזיו מציירים יחד הם מוסיפים את השם Blind burden. לשם, מן הסתם יש משמעות מאוד עמוקה, אם תרשמו לסיור קירות בהדרכתי בשוק, אספר לכם עליו. העבודות של השניים פזורות לאורכם של הרחובות סירקין ועקרון.
ועכשיו מזח משיקה אתר אונליין חדש ואנחנו נהנים מהנחה ב-ל-ע-ד-י-ת של 10% על כל האתר כולל כפל מבצעים עם הקוד hey.fa.it
*שימו לב שבקניית 3 מוצרים ומעלה יש 15% הנחה, ויש כפל מבצעים… תעשו את החשבון לבד
גרפיטי ואמנות קירות בתלפיות: ברוקן פינגאז ו-DESO
הברוקן פינגאז (״אצבעות שבּורות״, השיבוש והדגש מכוון) הם קולקטיב אמנים חיפאי שמזגזג בין אמנות רחוב לאמנות ממוסדת אך מחתרתית ובועטת. ההרכב המיוחד קנה להם (ביחד ולחוד) שם עולמי, והם בעצם היצוא הכי מפורסם שיצא מחיפה החוצה. הם כיכבו בתערוכות בכל העולם, ציירו ואיירו קירות ומבנים בכל גודל אפשרי ואפילו עשו קליפים ללהקת U2. הכל התחיל בארבעה חברים שגדלו פה והחלו לצייר לאחר שנחשפו לאיור מחוברות קומיקס וסדרות מצוירות בגיל צעיר. כשהתבגרו הם נחשפו לתרבויות שוליים.
באותן שנים הגרפיטי בארץ נתפס כונדליזם. למרות אהדה רבה מהציבור, השלטונות והממסד לא תמיד התחברו בלשון המעטה ליצירות שלהם. עירית חיפה למחוק בעקביות עבודות שלהם עד שתפיסת הוונדליזם השתנה ועבודות הקיר לא רק שלא נמחקו על ידי הרשות המקומית אלא אפילו הוזמנה על ידם. לפני שאתם קופצים באוויר, אני חייבת לצנן את ההתלהבות. הברוקן לא ציירו בתלפיות, אלא אחד מהם, Deso. במסגרת פסטיבל ״צובעים את השוק״ הוא צייר ציור מהמם שנמצא עד היום על התריס של חומוס ברדיצ'ב.
אצבעות שבורות במוזיאון
דסו עלה לחיפה עם משפחתו בגיל 11 מפרברי סן פטרסבורג וכבר כילד אהב לצייר. כשגילה את הגרפיטי הוא הכיר את שלושת החברים האחרים דרך חברים משותפים. הסצנה החיפאית לא היתה ממש קיימת, אבל גם אז מן הסתם כולם הכירו את כולם. לילה אחד הם התארגנו ויצאו לצייר ביחד, ומאז לא הפסיקו לצייר בלילות. הם לרגע לא חשבו שזו תהיה הפרנסה שלהם. הם הבינו את זה רק כשלמעשה אמרו להם: "בואו תעשו את זה במוזיאון".
בפעם הראשונה הם הבינו שאפשר לקרוא למה שהם עושים אמנות. "בגלל שאנחנו מחיפה ולא היתה מעלינו סצנה שגדלנו לתוכה, וסצנות נוטות להיות עם חוקים. אז תמיד עשינו את מה שכיף לנו. כשהציעו לנו לעשות תערוכה בגלריה או במוזיאון, אמרנו יאללה, הזדמנות לעשות משהו שלא היינו יכולים לעשות ברחוב, כי לא היה לנו זמן או תקציב", אמר דסו בראיון לעיתון הארץ. כשנשאל למה הברוקן נמנעים מעיסוק בנושאים פוליטיים, במיוחד אמנים שגדלו בישראל ופה הכל זה פוליטיקה, הוא ענה שהם פשוט מעדיפים את הוויז'ואל של הדברים והצופה יגלוש באסוציאציות.
Nezek
נזק אינו בין האמנים הבולטים בתלפיות אך עבודה אחת שלו, כנראה משנת 2015, היא אייקונית. נזק הוא רייטר (writer), כלומר הוא מהאמנים האלו שכותבים. רק האמנים שמתעסקים ברייטינג יודעים בעצם מה נכתב שם… הרוב לא ממש מצליח לפענח את הכתוב. האמת? לאמנים היוצרים לא ממש אכפת אם אנחנו מצליחים לקרוא, או לא. מה שמאוד מעניין בעבודה הזו של נזק, הוא התיוגים של שלושה מחברי ה-Broken Fingaz – למעלה UNGA, מתחתיו TANT והשלישי KIP.
עולם אמנות הרחוב מורכב מאוד. יש דברים שרק מי שמכיר את הסצנה מקרוב או צופה בהם מתרחשים יכול לדעת עליהם. אז למה למה שמותיהם של יצואני הגרפיטי הכי מפורסמים שיצאו מחיפה לעולם הרחב, כתובים פה? הרייטר מתייג את שמות האמנים החברים שלו, או כאלו ששיתפו איתו פעולה – לא בהכרח באותו פיס – כדי לתת כבוד. זה לא אומר שה-Broken Fingaz התיזו ספריי בעבודה הזו, אבל נחמד לנו לחשוב שכן. היעדרותו של דסו מרמזת שאולי באמת הם היו כאן, ודסו כנראה היה עסוק בציור שלו ממול? אני אוהבת לשמור על מסתורין ולכן מעולם גם לא שאלתי מעבר לזה.
סוואן
Swan ER הוא אמן רחוב חיפאי, מעצב ומאייר, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו. פרויקט הגמר שלו זכה בפרס ״אאא״ (לשנת 2018) לקידום ועידוד עיצוב ומחקר בתחום הטיפוגרפיה והשפה העברית. סוואן מצייר גרפיטי משנת 2006 ועסק באמנות רחוב באופן עצמאי ועם הרכבים שונים השתתף במגוון פרויקטים. הוא היה שותף לפיתוח וארגון אירועי רחוב שונים בחיפה. הסגנון שלו מאופיין בצורות וכתמים גראפיים וצבעוניות עזה, והוא אוהב לתאר פרצופים בסגנון קווי. לפי הידוע לי, הוא כבר לא גר בחיפה, אבל אני תמיד מחזיקה אצבעות לשובו.
ERCK
מכירים את זה כשרואים עבודת אמנות ומרגישים מחוברים לאמן? זה מה שקרה לי עם ״הילד״ הזה, שהוא אמנם צעיר אבל כבר לא ילד. ארק הוא פטריוט חיפאי שאוהב לשלב מוטיבים חיפאים ולשמור על הגאווה והסגנון החיפאי. לא סתם פניתי אליו כדי שהוא יצור לי את תמונת הקאבר לבלוג שלי. אותו אמן הוא גם אחד מאמני קולקטיב סירה ואגלה לכם בסוד שקוראים לו ארז והוא מאייר ויוצר גרפיטי ברחובות חיפה כבר מספר שנים. ארז מצייר בעיקר שימוש בעטים וטושים, פחיות ספריי ולפעמים גם בצבעי אקריליק.
אם בחרתם ללכת באופן עצמאי אל תוותרו לרדת לרחוב עקרון, שם יש כמה עבודות של ארז שמח וסדרה מדהימה של אחיו זיו. ארז מתעסק רבות במהות העבודה ברחוב: עושים זאת? מי הקיר עליו הוא מצייר? גם הוא שואל את עצמו האם התפתחות ציורי קיר במרחב הציבורי נולדה כמחאה נגד ממסד, או דווקא מחאה חיובית כדי להרים אזור? הוא לעולם לא יצייר על רכוש פרטי או חלילה בתי כנסת. העיר מוצפת בעבודותיו, ורק לחשוב אם היינו רואים גם את עשרות עבודותיו שנמחקו עם השנים, מה היה קורה.
אגב, פעם הוא צייר על דיקטים ענקיים ברחוב ואנשים פשוט העלימו ולקחו אותם הביתה. עבודה נוספת ברחוב עקרון היא של הצמד נאו אפולוניה. זהו קיר גבוה מאוד, בצבעי אפור-שחור-לבן, בה נראים אצנים מחכים לשמוע את יריית הזינוק למירוץ, ממזניק הנושא בידיו אקדח. לצמד שצייר אותה מגיע פירוט בנפרד. את העבודה שלהם אפולוניה תוכלו לראות במורד סירקין, בפינת שפירא, גם היא בשחור-לבן.
גרפיטי ואמנות קירות בתלפיות: האמת על נאו אפולוניה
הצמד מורכב מ-PEZA ומ-NOIR. שניהם גרים בעיר נאו אפולוניה בברזיל. פזה ונואר באים מרקע של רייטרים, אבל מנסים למצוא את דרכם בעולם האמנות. הם בוחרים לעבוד ביחד על מנת לגלות את עצמם כאמנים, והגרפיטי מספק להם רקע וניסיון לעסוק בציור. הם מגיעים מקצוות שונים של הסצנה. לפזה יש סטודיו וחנות לפחיות ספריי. היא מייצגת את הסגנון האירופאי ועושה שימוש בפחיות צבע איכותיות, ומרשה לעצמה למלא חללים גדולים בצבע.
נואר הוא מהגר שמגיע מרקע של כתיבת Pixacao (מבוטא פישאסאו), המקבילה הברזילאית לגרפיטי (עבודה כזו אפשר לראות בעקרון). הוא חי בבית נטוש שאליו פלש ואוהד כדורגל פאנט. הוא מצייר כמו שהוא כותב, בשיטה שמאפיינת את הפישאסאו: שימוש ברולרים קטנים; אותיות מוזרות, כמו קיריליות ותמיד על טהרת הצבע שחור. מדובר באסתטיקה ייחודית ובמשהו שהוא יותר תופעה מאשר זרם אמנותי.
ועכשיו באמת כל האמת על נאו-אפולוניה
אל תתנו לעובדות לבלבל אותכם. מי שאחראי ליצירה הזו הוא בן משיח שברא שתי דמויות אלטר־אגו שבשמן הוא חותם. משיח – רייטר ואמן – מספר על השניים בצורה כזו שלוקח זמן להבין שמדובר בתיעוד מומצא של דמויות פיקטיביות וב״טייק״ על עיר דמיונית שבה הן מתגוררות. נאו אפולוניה, שם העיר, הוא גם השם שהעניק משיח לפרויקט היצירה האישי שלו. יש לי עוד המון מה לספר לכם על בן משיח, אבל את זה תשמעו בסיור שאני מדריכה בשוק תלפיות.
אמנות קירות פמיניסטית בשוק תלפיות
ב-2015, AYA ונשים יוצרות נוספות השתתפו בפסטיבל, ועבודתה של AYA עדיין שם. במשך הזמן, נוספו במרחב עבודות של אמניות נוספות, כמו בלה פוטשי ויעל אופיר החותמת Ha Yael, שתיהן מקולקטיב סירה. עם זאת, העבודות של אמניות הרחוב נהרסו יחד עם בניין שבו צוירו. אני תמיד ארים לנשים, לא משנה מאיזה תחום הן, לכן אני לא יכולה להתעלם מעבודתה של HOLY ERA שנמצאת ברחוב שפירא. זוהי דמות בדיונית אותה המציאה האמנית ארבל שטיינר, שבניגוד לאחרים, אינה מסתתרת מאחורי אלטר-אגו. ניתן לראות סרטונים שלה בתהליך עבודה. ארבל היא כרגע חיפאית ובמקור מראש העין.
היא החלה לצייר על קירות בגיל 17 בבניינים נטושים ומציירת שעות, כדי ללמוד. העבודה הזו היא תולדה של מקרה אמיתי שקרה לה. היה מישהו שעשה פרויקט ציורי קיר, ובשביל לקבל מימון הוא פרסם שהיא משתתפת, מה שלא היה נכון. הוא הגדיל לעשות ואמר שהיא בת זוג של אמן אחר, מאוד נחשב. הם אמנם היו חברים אבל לא בני זוג. השימוש בשמה והסיפור השקרי שאותו אמרגן המציא חירפנו אותה, כי זה בדיוק הפוך ממה שהיא מייצגת. אותו אמרגן טען שהיה טוב להכניס את האמנית ל"ניים־דרופינג" כדי לקדם אותה, אבל זה רק הכעיס אותה יותר. להרגשתה, בצדק (!) שמה יכול לעמוד בפני עצמו. היא יצרה את העבודה "Not The Artist's Girlfriend" בעקבות התקרית, מתוך תסכול אישי.
מדריך לסיור בשוק תלפיות
מפת שוק תלפיות והמדריך המלא ממתינים לכם כאן, כדי שתוכלו לסייר בעצמכם. רוצים לשמוע אותי מסיירת? השתתפו בסיורי היוצרים או הזמינו סיור פרטי.
הנה עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אתכם:
גרפיטי מחוץ לעיר? מדריך דלית אל כרמל ועספיא
אוהבים אומנות? ופרחים? תערוכת הפרח בחיפה
רוצים לקפוץ למוזיאון? המוזיאונים של חיפה: המומלצים שלי
מכורים לאופנה? תערוכת בוגרי ויצו 2023
אופנה קצת אחרת אופנה איטית: צרכנות מוסרית וירוקה
רוצים לצאת לסיבוב? ציידי הוינטג׳: המדריך המלא לוינטג׳ יד שניה בחיפה
